1 · מניה, אג״ח וקרן סל
שיעור מבוא חינמי מתוך יחידות 3–4. מבינים מהו הנכס ומהו המוצר שמחזיק בו.
מהי מניה?
בעלות אינה הבטחת תשלום
מניה מייצגת חלק בבעלות בחברה. כשקונים מניה לא נותנים לחברה הלוואה עם מועד החזר קבוע, אלא מצטרפים כבעלי חלק ממנה. הזכויות המדויקות תלויות בסוג המניה. אם חברה מחולקת לאלף מניות שוות ואנחנו מחזיקים עשר, יש לנו אחוז אחד ממנה. אין פירוש הדבר שאפשר לקחת אחוז מהמזומן שלה בכל רגע.
החברה יכולה להרוויח, להפסיד, להשקיע בפיתוח או לחלק חלק מרווחיה כדיבידנד. חלוקה אינה מובטחת, ורווחי החברה אינם מועברים אוטומטית לחשבון שלנו. התוצאה למשקיע קשורה למחיר שבו קנה, למחיר שבו יוכל למכור ולתשלומים שהתקבלו בדרך. גם חברה מוכרת יכולה להיות השקעה שהמחזיק בה מפסיד עליה.
עסק טוב ומחיר טוב הם שאלות שונות
למה מחיר יכול לרדת כשחברה מרוויחה יותר? כי המחיר משקף גם ציפיות. בדוגמה בדיונית הרווח עלה מעשרה לשנים עשר מיליון שקלים, אבל המשקיעים ציפו לחמישה עשר מיליון. התוצאה השתפרה ביחס לעבר והייתה חלשה ביחס לציפייה. אין כאן חוק שלפיו אכזבה תמיד מורידה מחיר בשיעור מסוים; זו דרך להבין מדוע נתון חיובי לבדו אינו מספיק.
מחיר מניה הוא מחיר ליחידה אחת. שווי השוק של החברה מתקבל בקירוב ממחיר מניה כפול מספר המניות. מניה במחיר עשרה שקלים אינה בהכרח זולה יותר כלכלית ממניה במאה שקלים. מספר היחידות ומצבה של החברה שונים. נבחין בין עובדה מהדוח, ציפייה לעתיד ומחיר בשוק, במקום לערבב ביניהם.
מה בודקים ביחס למשפחה?
משפחה שצריכה שכר לימוד בעוד חודש לא פותרת את הצורך רק משום שהיא מכירה את החברה. היא צריכה סכום זמין במועד, ואילו מחיר המניה יכול להשתנות. משפחה עם יעד רחוק יכולה לבחון השקעות לאורך זמן, אך עדיין צריכה להבין הפסד אפשרי, עלויות ופיזור. זמן ארוך אינו הבטחה שהחברה תצליח.
אם גם המשכורת וגם חלק גדול מהחיסכון תלויים באותו מעסיק, יש תלות כפולה: קושי בחברה יכול לפגוע בהכנסה ובחיסכון יחד. לכן היכרות אישית אינה תחליף לבדיקה. נרשום מה אנחנו מחזיקים, מאיפה עשוי להגיע רווח, ואילו גורמים יכולים לפגוע בו. בשיעור הבא נראה נכס אחר לגמרי: התחייבות להחזיר כסף.
בדיקה מודרכת: המחיר והחברה
נרחיב את בדיקת המחיר. חברה דמיונית א׳ מחזיקה מיליון מניות במחיר עשרה שקלים, וחברה ב׳ מחזיקה מאה אלף מניות במחיר מאה שקלים. שווי השוק של שתיהן בדוגמה הוא עשרה מיליון. ההבדל במחיר היחידה לא אומר שא׳ זולה יותר. וגם שווי שוק זהה אינו אומר שהעסקים זהים: רווחים, התחייבויות ואפשרויות צמיחה יכולים להיות שונים.
כשמשפחה אומרת נקנה את המניה הזולה כי אפשר לקנות יותר יחידות, נשאל מה מספר היחידות משנה מבחינה כלכלית. סכום ההשקעה והשינוי באחוזים הם אלה שמשפיעים על התוצאה בתרחיש. יותר יחידות אינן יותר פיזור אם כולן אותה חברה. כדי להתקדם, נרשום מה ידוע על העסק, מהו מחיר ההחזקה ומה אנחנו רק משערים. לא צריך לדעת לתמחר חברה לעומק כדי לזהות שהשוואה של שני מחירים בלבד חסרה בסיס.
זו גם דרך לקרוא שיחה ברשת: המילה זול יכולה להתייחס למחיר יחידה, לתמחור ביחס לעסק או רק לתחושה. לפני מסקנה, מבררים באיזו משמעות השתמשו.
מהי איגרת חוב?
הלוואה שאפשר לסחור בה
איגרת חוב, או אג״ח, היא נייר שמייצג התחייבות של מנפיק לפי תנאים מוגדרים. מנפיק יכול להיות חברה או מדינה. הקרן היא סכום ההתחייבות, הקופון הוא תשלום הריבית החוזי, ומועד הפדיון הוא המועד שנקבע להחזר הקרן או חלק ממנה. לכל סדרה תנאים משלה, ולא בכל אג״ח יש אותו מבנה תשלומים.
בדוגמה שלנו הקרן היא אלף שקלים, הקופון חמישים שקלים בשנה והקרן נפרעת אחרי שנתיים. התשלומים החוזיים הם חמישים בסוף השנה הראשונה, וחמישים ועוד אלף בסוף השנייה. אלה התחייבויות, לא הוכחה שהמנפיק יעמוד בהן. סיכון אשראי הוא האפשרות שלא נקבל את התשלום במלואו או בזמן.
קופון קבוע, מחיר משתנה
למה המחיר משתנה אם התשלום קבוע? כי אפשר למכור את האג״ח לפני הפדיון, והקונה משווה אותה לחלופות. כשבשוק מופיעות התחייבויות דומות עם ריבית גבוהה יותר, התשלומים הקבועים של הישנה נעשים פחות מושכים; מחירה עשוי לרדת. בהשוואה הזאת מניחים ששאר התנאים דומים. שינוי באיכות המנפיק יכול לפעול במקביל.
אם אותה אג״ח נרכשת בתשע מאות וחמישים שקלים ומקבלים קופון חמישים, היחס בין הקופון למחיר הוא כחמישה נקודה עשרים ושישה אחוזים. זה אינו חישוב התשואה לפדיון: צריך להביא בחשבון גם החזר הקרן ומועדי התשלומים. קופון, מחיר ותשואה הם נתונים שונים. אפשר לקבל קופון ובכל זאת להפסיד במכירה במחיר נמוך.
הבטחה חוזית אינה כסף זמין בכל מחיר
משפחה שזקוקה לכסף בעוד חודש צריכה לבדוק אפשרות מכירה ומחיר אפשרי, ולא רק את מועד הפדיון הרחוק. משפחה שמחזיקה עד לפדיון צריכה עדיין לבדוק יכולת החזר: ההחזקה אינה מבטלת סיכון אשראי. ובמשפחה שהכנסתה תלויה באותו ענף כמו המנפיק, כדאי לבחון ריכוז סיכונים גם מחוץ לחשבון.
כדי להתמודד, נפריד ארבע שאלות: מי חייב לנו; מה הוא התחייב לשלם; מתי; ומה עלול לקרות אם נרצה למכור לפני הזמן. אג״ח של מנפיק יחיד גם אינה זהה לקרן אג״ח, שמחזיקה ניירות שונים ועשויה להחליף אותם. בשני המקרים צריך לקרוא מה מוחזק, במקום להסתמך על המילה סולידי.
בדיקה מודרכת: מה מקבלים ומה משלמים
נניח ששתיים מאותה סדרת אג״ח נקנות במועדים שונים: אדם אחד משלם אלף שקלים ואחר משלם תשע מאות. לשניהם אותו תשלום חוזי לכל יחידה לפי התנאים, אבל לא אותו מחיר רכישה. לכן גם התוצאה ביחס לכסף ששילמו שונה. מחיר נמוך יותר אינו יוצר התחייבות חוזית גדולה יותר מצד המנפיק.
כשהתשלום נראה גבוה ביחס למחיר, נשאל למה השוק מתמחר כך. אולי תנאי ריבית השתנו, אולי הסיכון שהמנפיק לא ישלם גדל, ואולי יש קושי למכור. לא מניחים שכל פער הוא מציאה. גם דירוג או שם מוכר אינם תחליף לקריאת תנאים ולבדיקת ריכוזיות.
למשפחה שצריכה סכום קבוע במועד מסוים חשוב לבדוק את התאמת התשלומים והסיכון, ולא רק את היחס בין הקופון למחיר. נכתוב בנפרד את מחיר הרכישה, התשלומים החוזיים ומועדם, ואת התרחיש שבו נאלצים למכור מוקדם. שלוש שורות נפרדות מונעות ערבוב של תשואה, התחייבות ונזילות.
קרנות, קרנות סל ואופן ניהול
מה הקרן מחזיקה עבורנו?
קרן מרכזת כספי משקיעים ומשקיעה אותם לפי מדיניות. היחידה שלנו מייצגת חלק בקרן, ולא מניה ישירה בכל חברה שמופיעה ברשימה. נכסי הקרן יכולים להיות מניות, אג״ח או נכסים אחרים בהתאם לתנאים. לכן השאלה הראשונה אינה אם השם נשמע מוכר, אלא מה רשאית הקרן להחזיק ומה היא מנסה לעשות.
מבנה המוצר ואופן הניהול הם שתי שאלות שונות. קרן סל היא מוצר שיחידותיו נסחרות בבורסה במהלך המסחר. ניהול עוקב מבקש לעקוב אחר מדד או כללים, וניהול פעיל כולל החלטות לפי מדיניות המנהל. קרן סל אינה בהכרח פסיבית, וקרן נאמנות שאינה נסחרת כקרן סל יכולה להיות עוקבת. בישראל צריך לקרוא את הסיווג ואת המסמכים המקומיים של המוצר.
שם דומה, מדיניות אחרת
נבחן שתי קרנות בדיוניות בשם שוק עולמי. בקרן א׳ המדיניות היא עקיבה אחרי מדד מניות רחב. בקרן ב׳ המנהל בוחר חברות טכנולוגיה בעולם. המילה עולמי משותפת, אבל חשיפה ענפית, שיטת בחירה וריכוזיות שונות. גם אם שתי הקרנות עלו בעבר, אי אפשר להשוות רק את האחוז ולהניח שהן פותרות אותה בעיה.
נקרא מטרת הקרן, נכסים מותרים, מגבלות, דרך עקיבה ועלויות. מוצר עוקב לא בהכרח מחזיק פיזית כל רכיב בדיוק במשקל המדד; יכולה להיות שיטה אחרת שצריך להבין. גם המחיר שבו יחידה סחירה נקנית עשוי להיות שונה משווי הנכסים המיוחס לה. כשחסר סעיף במסמך, נסמן שאלה במקום להשלים לפי השם.
הבדיקה תלויה במה שכבר יש בבית
משפחה שכבר מחזיקה חשיפה לטכנולוגיה תבדוק אם הקרן החדשה מוסיפה ריכוזיות. משפחה עם יעד קרוב תבדוק אם נכסי הקרן עלולים לרדת לפני התשלום; המילה קרן אינה הופכת את הכסף ליציב. משפחה שמחזיקה גם חיסכון דרך העבודה תבחן את כלל הנכסים, לא רק את המסך החדש.
נכין כרטיס מוצר: שם ומזהה, מקור ותאריך, מדיניות, נכסים, ניהול, עלויות ושאלות חסרות. אין צורך להכריע מי הקרן הטובה ביותר בעולם. המטרה היא לוודא שאנחנו משווים מוצרים שמבינים, ושלא בלבלנו בין צורת האריזה לבין הסיכון שבתוכה.
בדיקה מודרכת: מה יחידה מייצגת
נניח שקנינו יחידה אחת בקרן שמחזיקה נכסים רבים. אין פירוש הדבר שקיבלנו לחשבון מאה מניות נפרדות. אנחנו מחזיקים יחידת קרן, והחשיפה עוברת דרך הנכסים שלה. שינוי במספר היחידות שלנו ושינוי בשווי יחידה הם שני נתונים שונים.
נבדוק גם אם רשימת החזקות מתארת את כל המדיניות או רק צילום מצב. קרן יכולה להחזיק היום רכיבים מסוימים ולהיות רשאית לשנותם במסגרת תנאיה. דף קצר יכול להראות את הגדולות בלבד; הוא אינו בהכרח רשימה מלאה. לא נסיק היעדר חשיפה רק משום שרכיב לא הופיע בעשר השורות הראשונות.
במקרה משפחתי, נשווה את המוצר למה שכבר מוחזק ונרשום למה חושבים שהוא מוסיף משהו. אם ההסבר הוא רק כי זו קרן נוספת, נצטרך לחזור למדיניות. כרטיס מוצר שימושי מחבר בין מקור ותאריך, מסגרת הניהול והרכיבים, במקום להסתמך על איור יפה או שם שנשמע רחב.
בדיקת הבנה קצרה
קרן סל מחזיקה מניות. מה נכון?